טיפול שיניים בהרדמה מלאה

לא מעט מרפאות שיניים נתקלות בבעיה של חרדה דנטלית אשר גורמת לאנשים להימנע מלטפל בשיניים שלהם, אלא אם כן הכאב הפך לבלתי נסבל. וגם אז לא קל להם לקבל טיפול והם דוחים אותו שוב ושוב, לפעמים עד לאובדן השיניים שלה

פחד וחרדה מרופא השיניים ומטיפול השיניים, הם שני מאפיינים משמעותיים אשר תורמים להימנעות מוחלטת של האדם מטיפולי שיניים. החרדה הקשורה במחשבה על ביקור במרפאת השיניים לשם טיפול מונע, או לקבלת טיפול שיניים מסוים, מכונה ׳חרדה דנטלית׳. המצב הנפשי המכונה ׳חרדת שיניים׳ דורג כסיבה החמישית שגורמת לאנשים לחוש חרדה. חרדה היא מצב רגשי שמקדים את המפגש בפועל עם האיום עצמו, ולפעמים קשה לזהותו. אנשים חרדים חווים חוויה זו בדרך כלל במהלך חיי היום יום שלהם, כגון: חרדות ממבחנים, חרדות בעת הצורך לקבל החלטות מכריעות, חרדות במקום העבודה וחרדות בנסיבות אחרות.

כדי להקל על מטופלים  עם חרדות ועל סוגי מטופלים אחרים שזקוקים לתשומת לב מיוחדת מצד רופאי השיניים, מציעה מרפאת השיניים שלנו סוגים שונים של טיפולים ודרגות שונות של תרופות לסדציה שגורמות להרגעה ולהרדמה קלילה (כולל שימוש ב׳גז צחוק׳ – חמצן דו-חנקני), המאפשרים להתמודד בהצלחה רבה עם מטופלים חרדתיים, עם ילדים צעירים ועם בעלי צרכים מיוחדים, גם ללא הרדמה מלאה – שירות שאינו קיים במרפאה שלנו.

מי נזקק לטיפולי שיניים בהרדמה מלאה?

טיפול שיניים בהרדמה מלאה משמש בדרך כלל לטיפול בחולים עם פחד מרופא שיניים או בחולים בעלי התנהגות מאתגרת, כגון:

  • מטופלים עם צרכים מיוחדים – המפגינים חוסר שיתוף פעולה במהלך טיפול השיניים הדורש מהם יכולת שליטה בהתנהגות שלהם.
  • פעוטות וילדים – אשר מפאת גילם הצעיר מתקשים להתמודד עם שיתוף הפעולה הנדרש מהם במהלך טיפול השיניים.

האם אפשר לטפל באנשים עם חרדה דנטלית גם ללא הרדמה מלאה?

חשוב לזהות במהירות האפשרית את המטופל הסובל מחרדה דנטלית כדי להציע לו את העזרה המתאימה ולמנוע ממנו להזניח את שיניו.

למעשה, האינטראקציה הראשונית בין רופאת השיניים למטופל אמורה לחשוף את נוכחותה של חרדה דנטלית. במצבים שכאלה, רופאת השיניים אמורה לבצע שני סוגי הערכות:

  • הערכה סובייקטיבית – הערכה אשר מבוססת על בדיקת מצבו הנפשי של המטופל החרד, באמצעות ראיונות והקשבה לסיפור שלו ולפחד שהוא מתאר.
  • הערכה אובייקטיבית – הערכה אשר מבוססת על בדיקות רפואיות כגון, לחץ הדם, קצב הדופק, תגובת העור וכו׳.

שני סוגי הבדיקות, הן הסובייקטיבית והן האובייקטיבית, עשויים לשפר במידה ניכרת את האבחנה ולאפשר לרופאת השיניים לסווג את חרדות האנשים לפי שלוש קטגוריות עיקריות:

  • מטופלים בעלי חרדה מתונה
  • מטופלים בעלי חרדה בינונית
  • מטופלים בעלי פוביית שיניים משמעותית.

באופן כללי, בהתאם למצב הקליני ולרמת חרדת השיניים שמפגין המטופל תבחר רופאת השיניים את סוג ההתערבות המתאים לכל מטופל, ולפעמים גם בשילוב של שניהם:

א. התערבות פסיכותרפית – מתאימה במקרה שיש צורך בשינוי התנהגותי וקוגניטיבי.

ב. התערבות תרופתית – מתאימה במקרה שיש צורך להשתמש בסוג של סדציה או במקרים הקיצוניים יותר, בהרדמה מלאה.

סדציה מהי?

לפני שנמשיך, כדאי שנסביר את המונח ׳סדציה׳. ובכן, סדציה מוגדרת כשימוש בתרופה או בשילוב של תרופות על מנת לדכא את המערכת העצבית המרכזית, ולהפחית את מודעותו של המטופל לסביבה שלו.

ההרגעה יכולה להיות מינימלית, מתונה או עמוקה, תלוי במידת הדיכוי שהופעלה על המערכת העצבית המרכזית.

חשוב לדעת כי סדציה אינה שולטת בכאב ולכן היא אינה מבטלת את הצורך להשתמש בהרדמה מקומית.

א. התערבות פסיכותרפית

התערבות פסיכותרפית מכוונת לשינוי התנהגותי ולשינוי התפיסה השכלית של מטופל חרדתי.

טיפולים לשינוי ההתנהגות

מכוונים לשנוי התנהגויות בלתי מקובלות של מטופלים באמצעות למידה והם כרוכים בהרגעת השרירים, בהרגעת הנשימה ובשימוש באמצעים כגון: דמיון מודרך, ניטור פיזיולוגי באמצעות ביופידבק, היפנוזה, אקופנקטורה, הסחת דעת, חיזוקים חיוביים וטיפולים מבוססי חשיפה כגון: הפחתה שיטתית של רמת הרגישות של המטופל החרדתי באמצעות שיטת ׳לספר-להראות-לעשות׳ או בשיטת המודלינג.

טיפולים לשינוי הקוגניטיבי

מכוונים לשנוי ולהבנייה מחדש של תוכן המחשבות השליליות שמציפות את המטופל ללא הרף, והגברת יכולת השליטה שלו בהן.

טיפול התנהגותי – קוגניטיבי הוא שילוב של הטיפול ההתנהגותי עם הטיפול הקוגניטיבי, והוא נחשב היום כטיפול הפסיכולוגי המקובל והמצליח ביותר לטיפול בחרדות דנטליות ובכלל.

ב. התערבות תרופתית

במסגרת שירותי רפואת שיניים כללית, משקמת או אסתטית, ניתן להשיג שליטה בחרדת המטופל באמצעות תרופות שגורמות לסדציה.

רופאת השיניים תפנה את המטופל לטיפולי שיניים בהרדמה מלאה במרפאות ובבתי חולים המציעים שירותים אלה, במקרים שבהם הסדציה לא מספיקה, כגון:

  • מטופל שלא מסוגל או לא מוכן לשתף פעולה באופן משביע רצון לא עם ההתערבות הפסיכותרפית ולא עם הסדציה המוצעת.
  • מטופל שנחשב לבעל פוביית שיניים בלתי ניתנת לטיפול בטיפול פסיכותרפי או בסדציה.
  • ילדים צעירים ואנשים עם צרכים מיוחדים שלא מסוגלים באופן קיצוני לשתף פעולה עם רופא השיניים במהלך הטיפול.

הגורמים שנלקחים בחשבון לפני ההחלטה על התערבות תרופתית

  • הסיכונים הכרוכים בהתערבות תרופתית בהשוואה לטיפולים התנהגותיים.
  • בחירת בתרופה הנכונה והמתאימה למטופל.
  • היקף הצרכים הדנטליים של המטופל וחומרת החרדה שלו.
  • האישיות ומצבו הקוגניטיבי והרגשי של המטופל.
  • מיומנויות רופאת השיניים, ההכשרה והניסיון שלה במקרים שכאלה.
  • קיומם של ציוד ואמצעי ניטור נאותים במרפאת השיניים.

מהם סוגי הסדציה השונים?

סדציה מינימלית ((anxiolysis – במהלכה המטפל מסוגל להגיב לפקודות המילוליות של רופאת השיניים. התפקוד הקוגניטיבי והקואורדינציה הפיזית עשויים להיחלש, אך רפלקס הנשימה ותפקודי הלב וכלי הדם אינם מושפעים מהסדציה. רמה זו מושגת באמצעות תרופות הרגעה אורליות בלבד או בשילוב עם ׳גז צחוק׳. סדציה זו משמשת לטיפול בחולים עם חרדה קלה עד בינונית.

סדציה מתונה (מודעת) – משתמשת בתרופות המדכאות את המודעות ובמהלכה המטופלים מגיבים לפקודות מילוליות בלבד וחוש המישוש שלהם נחלש. אין צורך בשמירה על דרכי האוויר של המטופל ועל הנשימה הספונטנית. תפקוד הלב וכלי הדם בדרך כלל נשמרים. סדציה זו משמשת לטיפולים בחולים עם חרדה בינונית עד חמורה.

סדציה עמוקה – משתמשת בתרופות כדי לדכא את התודעה. במהלכה לא ניתן לעורר בקלות את המטופל, אך הוא יגיב בנחרצות לגירוי חוזר או מכאיב. היכולת לשמור על התפקוד העצמאי של דרכי האוויר עלולה להיפגע. המטופלים עשויים לדרוש סיוע בשמירה על דרכי הנשימה ועל הנשימה הספונטנית. תפקוד הלב וכלי הדם בדרך כלל נשמרים בעת הטיפול.

באילו מקרים עדיף להשתמש בטיפולי שיניים בהרדמה כללית?

  • כאשר המטופל נדרש לטיפול שיניים מיידי בגלל כאב שיניים חריף, וקשה להניע אותו לטפל בחרדה שלו באמצעות התערבות פסיכותרפית כשהוא סובל מכאבים עזים.
  • כאשר המטופל זקוק לטיפולים מורכבים לשיקום הפה עם סיכון גבוה לכאב שיניים חריף. מטופלים אלה מודאגים ללא הרף בצורך לטפל בשיניים שלהם עד שאינם יכולים להתמודד עם החרדה שלהם.
  • כאשר מטופל מגיע למרפאת השיניים ומתעקש לקבל את טיפול השיניים שלו בהרדמה כללית. כמו למשל, דרישה להשתלת שיניים בהרדמה מלאה.

לסיכום, במקרים של כאב קיצוני, מוטב להעניק טיפול תחת הרדמה כללית ולאחר מכן לשכנע את המטופל לעבור טיפולים פסיכותרפיים להפחתת החרדה.